כניסת לקוחות
 
   
  מרכז מידע
     
 

חוק דמי מחלה התשל"ו - 1976

 

הגדרות


בחוק זה-

"הסכם קיבוצי"- כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957,
בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, או הסדר קיבוצי
אחר, לרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;

"עובד"- עובד שענין תשלום לתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי;
"עובד במשכורת"- עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
"עובד בשכר"- עובד שאינו עובד במשכורת;
"מחלה"- אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאותי לקוי;
"קופת גמל"- כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה.
 


הזכות לדמי מחלה

(א) עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית

      כאמור בסעיף 4-
    1)  החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור- תשולם על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו
          (להלן- דמי מחלה);
    2) בעד הימים השני השלישי להעדרו כאמור- מחצית דמי מחלה;
         אולם שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי
         מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד  כאמור, וכוחן יפה על אף האמור בסעיף זה.
(ב) "תקופת מחלה" תחושב לפי הוראות אלה:
    1) לגבי עובד במשכורת- תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה
         שבועית וחגים;
    2) לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה- תהא תקופת המחלה כל
         ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים;
    3) לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (להלן- עובד
         לסירוגין)-   תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבעית וחגים, כפול היחס שבין הימים
         שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החודשים שקדמו למחלה לבין ימי
         העבודה באותו רבע שנה;
    4) לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חודשים- הא
         תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של מי 
         עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש;
    5) עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות
         עבודה ומנוחה, תשי"א, 1591- יובאו הימים האמורים     בחשבון תקופת המחלה, ולגבי עובד לסירוגין
         כאמור בפסקה (3) יבוא "תשעים" במקום "ימי העבודה באותו רבע שנה" בפסקה האמורה, ולגבי עובד
         לסירוגין כאמור בפיסקה (4) יבוא "שבע במקום "שש" שבפסקה האמורה.
(ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר  נהלים הכרוכים בקבלת דמי
     מחלה, לרבות מסירת פרטים וראיות למעביד בקשר למחלה, וכן בדבר מועד תשלום דמי מחלה.
 

 
עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית

(א) קבע רופא על פי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות אין העובד מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע

      עבודה מסוג פלוני או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע עבודתו אלא באופן חלקי,
      והמעביד הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה- לא יהיה העובד זכאי
      לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה שהוצעה לו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת
      כשהוא מחושב לפי הרכיבים לדמי מחלה כאמור בסעיף 6.
(ב) לא הציע המעביד עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה העובד זכאי לסכום דמי המחלה שהיו
      מגיעים לו אילולא הוראות סעיף זה.
(ג) לענין סעיף זה, "עבודה מתאימה"- עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור בסעיף קטן (א)
      והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה
      אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.
(ד) הצעת עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א) טעונה התייעצות עם ועד העובדים במקום העבודה; באין ועד
      העובדים כאמור- יחולו הוראות סעיף קטן(ב) כאילו לא הציע המעביד עבודה מתאימה.
 

 
 תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה

(א) תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא
     שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר
     90-מ יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה.
(ב) עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו
     חודש, יראו, לענין סעיף קטן (א), 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, וחלק של חודש עבודה מלא
     יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים.
(ג) התקופה שבה קיים לגבי עובד ביטוח דמי מחלה על פי הוראות סעיפים 8 ו-9- לא תובא בחשבון
    לענין חישוב תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה, אולם תקופת זכאותו לדמי מחלה של עובד
    שנעשה לגביו ביטוח כאמור, תעמוד לו לגבי כל תקופת מחלה שבעדה אין הוא זכאי לתשלום
    בהתאם לתנאי הביטוח, למעט תקופת המתנה או אכשרה לדמי מחלה המתחייבת מתנאי
    הביטוח.
(ד) שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר שיטת חישוב
     תקופת הזכאות ובדבר תקופות עבודה והפסקות עבודה שיובאו בחשבון לענין זה, ובלבד שיראו
     כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שבעדה זכאי העובד לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר.
 

 
שיעור דמי מחלה

(א) שיעור דמי המחלה יהיה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.

(ב) לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת - יהיה שיעור דמי המחלה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו.

 
רכיבי השכר לענין דמי מחלה

(א) רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה:

 

 
 
   אודותינו  לקוחות   שותפים   דרושים   צור קשר  כניסת לקוחות
 
NTT - מערכת ניהול תוכן כל הזכויות שמורות Betagroup - עיצוב אתרים